אייבי ושולחן הצהריים
סיפור מזכרת שלם: בארוחת הבוקר סבתא לין אומרת לאייבי לפקוח עיניים, כי תמיד יש מישהו שצריך שישימו לב אליו — ויום לימודים אחד מוכיח שהיא צודקת חמש פעמים. אייבי נושאת את המגש שלה לאורך כל חדר האוכל אל הילד החדש שאוכל לבד, מרימה יד בשביל חבר לכיתה שצוחקים עליו, חולקת את הטוש הסגול והנוצץ האהוב שלה, מתקנת כתר נצנצים קרוע של חברה ודופקת על הדלת של השכן הזקן והבודד שהגינה שלו התמלאה עשבים שוטים. הסיפור נחתם בדף "בואו נחשוב על זה": מחשבה חמה, שלוש שאלות עדינות לשיחה משותפת ואתגר קטן אחד לנסות בחיים — כדי שהטוב לב יישאר הרבה אחרי הדף האחרון.
“טוב לב הוא לשים לב למי שנשאר בחוץ — ולעשות משהו אחד קטן ואמיץ בשבילו.”
בסיפור הזה, הגיל של Ivy הוא 7. ילדה חמת לב בת שבע עם שתי פקעות שיער קשורות בסרטים וקרדיגן בצבע חרדל, שתמיד שמה לב לילד שאף אחד אחר לא רואה. כשהספר הופך לשלכם, הגיבור של הסיפור הוא הילד/ה שלכם — אותו שם, אותם פנים, אותו לב גדול — באיור שנראה בדיוק כמו המקור בכל עמוד ועמוד.
סיפור שלם — לא טעימה של שני עמודים
סיפור חם על יום לימודים אחד ועל לשים לב למי שנשאר בחוץ — ולעשות משהו אחד קטן ואמיץ בשבילו. דפדפו בדוגמה שלמעלה כדי לקרוא כל עמוד — והנה מה שמחכה בפנים.
אייבי ושולחן הצהריים
“העיניים שלי פקוחות, אני רואה מי צריך חבר — ועושה בשבילו משהו אחד קטן ואמיץ.”
הסיפור מסתיים ב:
בואו נחשוב
רגע חם של התבוננות שנותן שם לרגש ולשיעור — ועוד משפט חיובי קטן שאפשר לומר יחד כמשפחה.
בואו נדבר על זה
כמה שאלות עדינות שפותחות שיחה נעימה לפני השינה. בלי מבחן ובלי תשובות לא נכונות.
אתגר קטן
דבר אחד קטן לנסות יחד למחרת בעולם האמיתי, כדי שהשיעור ייכנס לחיים.
זו המזכרת המלאה שאנחנו מאיירים, מדפיסים ושולחים — ובספר שלכם הילד/ה שלכם בכיכוב בכל עמוד.
עוד סיפורים כמו זה
סיפור שלם ומאויר להקראה על שיתוף ועל לחכות לתור — יום שמשי בפארק עם ג׳ון הצחקקן, שבו כל תור משותף מכפיל את הכיף, ובסוף מחכות שאלות לשיחה ולחיבוק.
סיפור שלם ומאויר להקראה בקול על אומץ — בכיכובן של קאיה והגלימה שלה בצבעי הקשת — ובסופו שאלות לשיחה משותפת לפני השינה.
הפכו את הסיפור של Ivy לסיפור של הילד/ה שלכם.
העלו תמונה אחת, צרו את הספר בתוך דקות, ושמרו אותו בגרסה דיגיטלית או כמזכרת מודפסת.
התחילו את ספר הסיפור ←